הילד שלכם מרכיב משקפיים? זה לא חייב להיות לכל החיים!

 

רובנו ממהרים לאופטומטריסט על מנת שיתאים לנו משקפיים ברגע שחלה ירידה בכושר הראייה שלנו. הדעה הרווחת היא שבעיות בראייה אינן ניתנות לריפוי ולשיקום, אולם קיימות שיטות אבחון, טיפול ותרגול בעזרתן ניתן לשפר ליקויים בראייה.

 

אם ילדכם סובל מבעיות ראייה – הרכבת משקפיים עלולה לקבע את ליקויי הראייה שלו וכך הוא יאלץ להרכיב משקפיים במשך כל ימי חייו. לעומת זאת, ביכולתכם להפנותו לאבחון ולטיפול על מנת שילמד כיצד לדאוג לעיניו ולשמור עליהן בריאות בעזרת כמה תרגילים פשוטים.

הנה דוגמה לשתי שיטות אבחון וטיפול בלקויות ראייה:

שיטת בייטס

שיטת בייטס משלבת תרגול להרפיה ולהורדת מתחים מצד אחד, ותרגילים לשיפור תפקודי העיניים ולשחרור דפוסים מזיקים מצד שני. בעקבות תצפיות שערך בילדים, הסיק ד"ר בייטס שלחץ, עומס והרגלי חיים לקויים משפיעים לרעה על הראייה, וכי בניגוד לדעה שרווחה אצל רופאי העיניים, ליקויי ראייה אינם מצב קבוע או בלתי הפיך. הוא פיתח תרגילים להרגעה ולהרפיית העיניים, הגוף וההכרה, וכן תרגילים לחיזוק שרירי העיניים ולביסוס מחודש של פעולה תקינה שלהן.
כך, גם ילדים ונערים שעדיין אינם מרכיבים משקפיים וגם כאלה שמרכיבים כבר משקפיים יכולים לשפר ולשמר את תפקודי הראייה שלהם בעזרת תרגול יומיומי של השיטה.

קינסיולוגיה

הקינסיולוגיה בוחנת את הקשר בין המוח לבין איברי הגוף ובוחנת את תפקודם המשותף. בעזרת בדיקות השריר שפותחו בקינסיולוגיה ניתן לאבחן את המקור העמוק לבעיות הראייה וכן את הטיפול הנדרש לשיפור המצב. שילוב הקינסיולוגיה בטיפול מאפשר לקצר את תהליך הטיפול ולמקד אותו וכן להגיע למקור הרגשי של בעיית הראייה.

 

תיאור מקרה:

יוני, בן 16, הגיע אלי עם קוצר ראייה של 3.00- ו-0.75- צילינדר. הוא הרכיב משקפיים כארבע שנים. התחלנו לעבוד עם תרגילים קלים ל"ריכוך" המערכת העינית. בהמשך עבדנו עם תרגילים שמשפרים את הראייה למרחק ואחר כך לקריאה. למדנו כיצד להרפות את העיניים במהלך היום וכיצד לתת להם מנוחה.

 

בתחילת התהליך יוני התלונן הרבה על עייפות בעיניים ועל קושי בעשיית התרגילים אולם בהמשך התחיל להרגיש יותר רעננות ואף שם לב שבבקרים הוא אינו זקוק למשקפיים כלל.

 

במפגשים שבהם עבדנו על מקור המתח בעיניים גילינו כי הוא סובל מדימוי עצמי נמוך ומפרפקציוניזם ופוחד לעשות טעויות בגלל שעלולים לחשוב שהוא לא עושה דברים בצורה מושלמת. בעקבות כך הראייה שלו הידרדרה. בחנו את כל הדברים שגרמו לו להרגיש כך וגילינו שההרגשה שלו היא תוצאה של אמונה מגבילה שנוצרה לאחר שהמחנכת שלו בגיל 12 רמזה לו "שלא יצא ממנו כלום" לאחר שקיבל ציונים נמוכים במספר מבחנים רצופים.

 

בסיום הטיפול יוני החליט שהוא מקבל את עצמו כפי שהוא, מודע ליכולות ולחוזקות שלו ושמח בחלקו. הוא הרגיש "שהעיניים נפתחו לו" ושהוא יכול לראות את עצמו באופן אחר מכפי שראה עד כה. הוא למד לשמור על עקרונות הראייה הנכונה והיום הוא מרכיב משקפיים במספר נמוך לעתים רחוקות.

 

אז הורים יקרים, האם תרצו שילדכם ירכיב משקפיים כל החיים?

 

אם התשובה שלכם היא לא, אז אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור הזה כאן ולקבל פרטים איך תוכלו לעזור לו עוד היום.

השארת תגובה